פסק-דין בתיק ת"ק 006252/04

1.         בפניי תביעה לתשלום נזקי תאונת דרכים שהתרחשה ביום 25.2.2004 בסמוך לפני מחלף מסובים, ומצפון לו.

2.         התובעת טוענת כי בעת שנהגה בנתיב הנסיעה הימני מצפון לדרום מתוך כוונה לפנות במחלף מסובים ימינה לכיוון תל-אביב, סטתה משאית סמיטריילר בה נהג הנתבע 1, המבוטח על ידי הנתבעת 2, לנתיב הנסיעה הימני של התובעת, וגרמה נזק משמעותי לרכבה של התובעת לכל אורך הדופן השמאלית של הרכב.

3.         הנתבע 1 טען כי רכבה של התובעת חנה בשוליים וניסה להשתלב ללא הצלחה בתנועה כאשר הוא עצמו נוהג במשאיתו כל העת בנתיב הימני. כתוצאה מכך נגרמה התאונה.

4.         התובעת הציגה בפניי תמונות הנזק שנגרם לרכבה. תמונות אלה צולמו ביום 26.2.2004, קרי, יום אחד לאחר התאונה. מהתמונות ניתן להיווכח בנקל במעיכה לאורך כל הדופן השמאלית של הרכב, החל מהכנף האחורית, עובר לשתי הדלתות וכלה בכנף הקדמית שמאלית.

5.         התמונות תומכות בגירסתה של התובעת בדבר נסיבות קרות התאונה. לו היה מדובר בניסיון של התובעת להשתלב בנתיב נסיעתו של הנתבע 1 הנזק היה אמור להיות ממוקד בחלק אחד של הרכב ולא לכל אורך הדופן השמאלית כפי שקרה בפועל. כמו כן, הסקיצה שהגיש הנתבע 1 לביסוס הגנתו אינה משכנעת. בסקיצה זו הוא צייר את עצמו בנתיב הימני מבין שלושה נתיבים, אלא שלפי עדותו שלו הוא היה בדרך לאשדוד. בקטע הכביש בו התרחשה התאונה קיימים שלושה נתיבים: הימני מיועד למי שמבקש לפנות לתל-אביב או ליהוד, ואילו שני השמאליים מיועדים למי שמעוניין להמשיך בנסיעה ישר מעל גבי הגשר של מחלף מסובים. לא היתה כל סיבה שהנתבע 1 יגיע לנתיב הימני אם כוונתו היתה להגיע לאשדוד. מכאן מתחזקת המסקנה כי התובעת היא שנהגה בנתיב הימני וכי הנתבע 1 סטה מסיבה כלשהי לתוך נתיב נסיעתה. הואיל ועסקינן במשאית סמיטריילר, די היה בסטייה קלה כדי לגרום את הנזק המשמעותי שהתרחש בפועל.

6.         התובעת הכחישה מכל וכל את הטענה כאילו עמדה על השוליים וניסתה להשתלב בתנועה. לטענתה היא היתה בדרכה חזרה הביתה מתל-השומר לכיוון תל-אביב ולא היתה לה כל סיבה לעמוד בשוליים. עדותה מהימנה עלי.

7.         אשר על כן יש לקבוע כי הנתבע 1 אחראי לקרות התאונה ולנזקיה של התובעת.

8.         הנזקים המוכחים של התובעת הינם כדלקמן: קימום פוליסה בסך 1,647 ש"ח, השתתפות עצמית בסך 1,049 ש"ח, השתתפות עצמית בירידת ערך בסך 1,425 ש"ח והפסד פרמיה בסך 476 ש"ח. סך כל הנזק הישיר הינו 4,597 ש"ח כעולה מאישור הפסדים, נספח ו' לתביעה. כמו כן זכאית התובעת לפיצוי בגין טרחה ואובדן זמן בסכום כולל של 500 ש"ח, להחזר אגרה בסך 109 ש"ח ולהוצאות ישיבת היום בסך 200 ש"ח. אין מקום לפסוק החזר שכר טרחת עורך דין משום שעסקינן בתביעה קטנה כאשר בעלי הדין אינם אמורים להיות מיוצגים באמצעות עורכי דין.

9.         אשר על כן הנני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סכום כולל של 5,406 ש"ח.

10.               הנתבעת 2 הגישה תחילה כתב הגנה נפרד ביום 9.6.2004 ובו ביקשה לדחות את התביעה נגדה על הסף משום שסכום התביעה נמוך מסכום ההשתתפות העצמית הנקוב בפוליסה. דא עקא ביום 7.7.2004 הגישו הנתבעים כתב הגנה משותף ובו לא הועלתה טענה כאמור מטעם הנתבעת 2. אשר על כן אין לי צורך לדון בטענה שנזנחה.

11.               המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום ז' באב, תשס"ד (25 ביולי 2004) בהעדר הצדדים.

                                                                                                     ________________

                                                                                                 חגי ברנר, שופט

קלדנית: ניצה א. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: